היסטוריה

בני יהודה תל אביב הוא מועדון כדורגל שהוקם בשנת 1936 בדרום תל אביב וממוקם בשכונת התקווה . הקבוצה נקראת כך משום שההחלטה על הקמתה התקבלה על ידי מייסדיה הדתיים בשבוע בו נקראה פרשת "וייגש" המתחילה במילים "וייגש אליו יהודה".

הסיפור של בני יהודה החל עוד בשנת 1935 כאשר ילדי שכונת צ'לנוב שהקימו ארגון נוער, ארגון שעסק בפעילות תרבותית וספורטיבית, החליט להקים קבוצת כדורגל העונה לשם "תל חי". הנערים מאותה שכונה היו נתן סולמי, יהודה יעקבי , שמעון יעקבי, יצחק חמו, נתן שרעבי, יעקב דוידי, רצון פינחס ברדה ושמעון בן אברהם שרעבי

תוך זמן קצר ,בהדרכת מאמן מקצועי – הצטרפה קבוצת תל חי למרכז בית"ר שאף הקימה מועדון בשכונה, אך שתוף הפעולה בין נערי תל-חי למועדון בית"ר לא ארך ימים ולאחר שהם עזבו את מועדון בית"ר והצטרפו למועדון מכבי שינו נערי צ'לנוב את שם קבוצתם ל"בני ציון" אך גם פה הפעילות של בני ציון ארכה מספר שבועות בודדים בלבד לאחר ששוב צצו מספר בעיות.

בנושאים מסוימים ולאחר מספר מחלוקות כמו חברי שכונת צ'לנוב והעומד בראשם נתן סולמי והודיעו על פירוק הקבוצה אך עוד באותו שבוע, התכנסו נערי השכונה וייסדו את "ארגון הנוער התימני – בני יהודה" כאשר השם יהודה שצורף לקבוצה, נלקח מהפרשה שהייתה באותה שבת פרשת "וייגש" ונלקחה מפסוק יח' " ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה".

הימים היו ימי חג החנוכה,כשחג זה הזכיר לאותם נערים את גיבור החג-יהודה המכבי. בתחילה היו לא מעט קשיים לבני יהודה אשר נאלצה לשחק ללא מגרש ביתי קבוע, ללא אימונים סדירים והיא התמודדה רק במשחקי ידידות. בתחילה, המגרש הביתי של "בני יהודה" שכן ברחוב לבנדה, פינת לוינסקי.

וכשהחלה פעילות המחתרות נגד המנדט הבריטי ,האגודה שימשה מקום שדרכו גויסו מאות רבות של בחורים ובחורות לשירות במחתרות – ההגנה, האצ"ל והלח"י.

עם התרחבותה של שכונת התקווה, השכונה הסמוכה העבירה הקבוצה את פעילותה הספורטיבית לשכונה זו ו קבוצת "בני יהודה" התקינה לעצמה מגרש בקצה השכונה ורכשה את עיקר קהל אוהדיה מקרב תושבי שכונת התקווה.

קהל אוהדי "בני-יהודה" היה בתחילה כולו מיוצאי תימן, אך במשך הזמן התרחב קהל האוהדים והקיף את כל תושבי המקום ללא כל הבדל עדתי. גם בשורות הקבוצה עצמה, נמצאו תמיד בני עדות אחרות יוצאי אירופה ועדות המזרח. דבר זה גרם לכך ש"בני-יהודה" בטלו את השם "ארגון הנוער התימני" וקבעו בצורה סופית את השם "אגודת בני-יהודה.

בשנת 1947 במהלך חג החנוכה, עוד לפני קום המדינה, הותקפה השכונה על ידי ערביי הכפר סלמה כשבין היתר הגיעו רבים גם מלוד רמלה שכם.
הערבים העלו באש לא מעט צריפים, וגרמו למותם של שני בני אדם בקרב תושבי השכונה.

למרות התערבות האנגלים לטובת המתפרעים הערבים ,ארגון "ההגנה" הצליח להדוף את ההתקפה הערבית וכעבור זמן-מה ארגנו תושבי שכונות התקווה ועזרא עצומה שהייתה מופנית אל מפקדת ארגון האצ"ל בתל-אביב, ובה בקשה "לבוא לעזרתנו לשם הגנת השכונות ומיגור אויבינו שבסביבות שכונותינו".

רבים מנערי "בני יהודה" התגייסו לשורות האצ"ל ובתום מלחמת השחרור ,בני יהודה הצטרפה למרכז "הפועל" תוך שמירת עצמאותה של האגודה.

לאחר עשרים ושלוש שנים שבהן התקיימה הקבוצה, רשמה לעצמה בני יהודה הישג היסטורי ולאחר שגברה על יריבות קשות היא הצליחה לעשות את הלא ייאמן ולעלות בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה, הליגה הלאומית.

בתאריך ה-19.9.1959 נרשם מאורע היסטורי כאשר בני יהודה ת"א עורכת את משחקה הראשון אי פעם בליגה הראשונה בישראל – הליגה הלאומית, כשהיא מתארחת אצל קבוצת מכבי פ"ת לעיני 3000 צופים.

בתאריך ה-10.10.1959 ההיסטוריה מגיעה לשכונת התקווה ובני יהודה ת"א עורכת את משחקה הבית הראשון אי פעם בליגה הראשונה בישראל-הליגה הלאומית בשכונת התקווה כאשר היא מארחת את קבוצת מכבי נתניה לעיני 4,000 צופים, רובם ככולם תושבי השכונה.

 

בחודש דצמבר הקרוב ימלאו לאגודת בני יהודה תל אביב 75 שנה להיווסדותה, כאשר לזכותה של הקבוצה ייאמר כי למרות שהיא מייצגת שכונה קטנה במשך כל שנות קיומה ולא מייצגת עיר כמו כל קבוצות הליגה בה היא משחקת, עדיין קולה של בני יהודה נשמע היטב והיא עדיין מצליחה להתקיים בעידן שבו הכסף הגדול מהווה פקטור חשוב. בנוסף, במשך כל שנותיה הצליחה בני יהודה להגיע להישגים מרשימים ולצד רגעי שפל כמו ירידות ליגה, רשמה הקבוצה גם רגעי שיא ביניהם שתי זכיות בגביע המדינה הראשונה בשנת 1968 והשנייה בשנת 1981, שתי זכיות בגביע הטוטו (1992 ו-1997) וכמו כן זכייה באליפות היחידה וההיסטורית של הקבוצה בשנת 1990.